אני כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי.
יומנים למגירה, ברכות לאיורעים משפחתיים שונים החל מימי נישואין להורים שלי ועד הספדים סוחטי דמעות, מכתבי אהבה למחזרים שונים ושאר מקאמות ואנקדוטות מכל הבא ליד.
המדיות השתכללו לאורך השנים - אוסף המכתביות (עדיין קיים ואני כמובן עדיין מתקמצנת על רובו), פתקיות בצבעים וצורות דוגמת השלל ההולך ואוזל מבנגקוק (קומה שלישית ב-MBK, חנות שנקראת PaperPlus 555 שבה ביליתי עשרות שעות מחיי הדיילים, מילא אני - בעיתות מצוקה שלחתי לשם גם את החתיך)ולפני כשמונה שנים עת קניתי את הלפטופ הראשון שלי עברתי לתיקיית "ענת" ואז לפייסבוק ואז לגוגל דוקס וחזרה לפייסבוק, ופתחתי גם טוויטר ושוב לפייסבוק ועוד תיקייה במחשב ואז שלחתי את הכל לג'ימייל כי חששתי שיילך לאיבוד במרחבי העננים והכוננים ואז.. התבשלתי עם עצמי כחצי שנה והחלטתי לפתוח בלוג. התנסויות במדיה הזו ערכתי לקבוצה מצומצת ביותר (אבא שלי והחתיך) ואז, לקבוצה מצומצמת פחות (ההורים שלי, אחי, החתיך, חמישה חברות וחבר שתומכים לאורך כל היומנים).
וזהו. הנה זה כאן.
עכשיו אפשר לתת כבוד לדוגמית מיומנה של דיילת ולהתמוגג לימים שבהם עבדתי כדיילת אויר וחיזרתי אחרי החתיך ב- 30,000 רגל.
להשתעשע ולהתרגש עם יומנה של יולדת שהוא מסמך חובה לדעתי לכל מי שגילתה שהיא בהיריון.
להשכיל במדריך ניו-יורק השלם ולקנא שהיינו בניו-יורק כל-כך הרבה פעמים שהצלחנו ליצור את מפת המסעדות המושלמת ביקום.
יש גם מפת מסעדות לברצלונה אם מישהו ממש בעניין.
ומעכשיו - סיפורים מהחיים שעוסקים בעיקר בשני ילדים חתיכים - החתיך ג'וניור הראשון (עומר, בן כמעט 4) והחתיך ג'וניור השני (עדי, בןכמעט 11 חודשים) ועל החיים שבין לבין להיות מוקפת בשלושה חתיכים.
יאללה בלוג. תהנו.
יומנים למגירה, ברכות לאיורעים משפחתיים שונים החל מימי נישואין להורים שלי ועד הספדים סוחטי דמעות, מכתבי אהבה למחזרים שונים ושאר מקאמות ואנקדוטות מכל הבא ליד.
המדיות השתכללו לאורך השנים - אוסף המכתביות (עדיין קיים ואני כמובן עדיין מתקמצנת על רובו), פתקיות בצבעים וצורות דוגמת השלל ההולך ואוזל מבנגקוק (קומה שלישית ב-MBK, חנות שנקראת PaperPlus 555 שבה ביליתי עשרות שעות מחיי הדיילים, מילא אני - בעיתות מצוקה שלחתי לשם גם את החתיך)ולפני כשמונה שנים עת קניתי את הלפטופ הראשון שלי עברתי לתיקיית "ענת" ואז לפייסבוק ואז לגוגל דוקס וחזרה לפייסבוק, ופתחתי גם טוויטר ושוב לפייסבוק ועוד תיקייה במחשב ואז שלחתי את הכל לג'ימייל כי חששתי שיילך לאיבוד במרחבי העננים והכוננים ואז.. התבשלתי עם עצמי כחצי שנה והחלטתי לפתוח בלוג. התנסויות במדיה הזו ערכתי לקבוצה מצומצת ביותר (אבא שלי והחתיך) ואז, לקבוצה מצומצמת פחות (ההורים שלי, אחי, החתיך, חמישה חברות וחבר שתומכים לאורך כל היומנים).
וזהו. הנה זה כאן.
עכשיו אפשר לתת כבוד לדוגמית מיומנה של דיילת ולהתמוגג לימים שבהם עבדתי כדיילת אויר וחיזרתי אחרי החתיך ב- 30,000 רגל.
להשתעשע ולהתרגש עם יומנה של יולדת שהוא מסמך חובה לדעתי לכל מי שגילתה שהיא בהיריון.
להשכיל במדריך ניו-יורק השלם ולקנא שהיינו בניו-יורק כל-כך הרבה פעמים שהצלחנו ליצור את מפת המסעדות המושלמת ביקום.
יש גם מפת מסעדות לברצלונה אם מישהו ממש בעניין.
ומעכשיו - סיפורים מהחיים שעוסקים בעיקר בשני ילדים חתיכים - החתיך ג'וניור הראשון (עומר, בן כמעט 4) והחתיך ג'וניור השני (עדי, בןכמעט 11 חודשים) ועל החיים שבין לבין להיות מוקפת בשלושה חתיכים.
יאללה בלוג. תהנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה