לפסטיבל הקיץ של דיסני רכשתי כרטיסים לפני חודש, בחרתי את אחד מימי החמישי העליזים של אוגוסט והודעתי לחתיך ג'וניור הראשון שאני מתכננת עבורו יום כיף. הימים עברו להם בעצלתיים, בין היתר החתיך ואני יצאנו ל-17 ימי מילואים, כל אחד בגזרתו - הוא בכיסופים שמר עליכם בזמן שישבתם במזגן ואני הוצבתי לכוננות עם שחר בפיקודו של סגן אלוף עדי לוי. אבל כל זה מאחורינו, והנה הגיע לו היום המיוחל של הפסטיבל.
בשבוע האחרון הנשמות הישראליות הטובות דאגו לעדכן אותי שהפסטיבל לא משהו. בין היתר חזרה על עצמה המילה "עלוב". אשקר אם אגיד שלא התבאסתי קלות אבל היי, 180 ש"ח כבר ירדו מכרטיס האשראי של החתיך וכל שנותר לי הוא לבוא חיובית ולצפות לטוב.
אז באתי חיובית והיה הרבה מעבר לטוב. היה מצויין.
שתי נסיבות מקלות מאפשרות לכם לצקצק עלי בסוף פוסט זה:
1. הגעתי למאורע מלווה בילד בן ארבע שספידי מקווין הוא החבר הכי טוב שלו ולו היתה בידו אפשרות הבחירה הוא היה עובר לגור בארנדל.
2. אני עצמי אמנם בת 33 אבל כלואה בנשמה של בת שש.
הגענו לפסטיבל ברכבת ישראל, כי זה יום כיף וחייבים בימי כיף לנסוע ברכבת.
אין לי שום דבר טוב להגיד על הנסיעה ברכבת ישראל למעט זה שהיא נגמרה אחרי 10 דקות.
 |
| החתיך ג'וניור הראשון ברכבת ישראל |
צעדנו ברגל בחום תוך שירה ומורל גבוה והגענו למתחם.
חברים. אמריקה.
המתחם של ספידי ומטור בחוץ מלא בספרינקלרים קטנים שמידי פעם מתיזים מים לרענון האווירה, בני הנוער שמפעילים את התחנות חמודים עד אימה, המתחמים מצוחצחים ואסתטיים וכל ילד מוצא את הפעילות שהוא אוהב.
נכון, לא מדובר בפעילויות מתחוכמות מאוד אבל החתיך ג'וניור הראשון לא ידע את נפשו מרוב אושר כשהוא זרק במשך רבע שעה כדורי "שלג" לתוך חורים בקיר.
בשעה 12:00 החל המופע. אני אשתדל לא להרוס עם ספויילרים אבל הוא כלל את מיטב שירי הסרט משולבים בקטעי וידיאו על מסך שבאיכותו לא מבייש את המסכים בטיימס סקוור, שחקנים מתוקים ומסורים שעל אף שזו היתה ההופעה השמינית ככל הנראה באותו יום זה כלל לא ניכר בהתנהגותם על הבמה, היו בועות סבון, פתיתי שלג ופעמיים "לט איט גו" ותגידו לי אתם, מה צריכה נפש של בת שש יותר מזה?
החתיך ג'וניור לעומת זאת הופתע מאוד שאולף לא הגיע וגם הוא השתומם כמוני שמא היה אפשר למצוא אלזה אמיתית עם קצת יותר כריזמה.
עלוב זה לא. אולי כי אני בת שש, אולי כי הגענו ב-11:00 ולא היו הרבה חברים מעמנו ישראל. ואולי, כי הורים הם עם ציני שאוהב לסבול. הילדים שלהם מושלמים וכל השאר עפר לרגליהם. והורים באוגוסט, זה כבר מרמור מסוג אחר לחלוטין. אפרופו מרמור, היי אמהות שעמדו מאחורינו עת יצאנו מאולם המופע לתוך חנות מרצ'נדייס, יוצאים לתוך חנות כי ככה זה במקומות שרוצים למכור, גם את לא הולכת לעבודה לשם שמיים אני מניחה.
אז הצטלמנו עם ספידי ומטור שלגמרי נראו כאילו הביאו אותם מאולפני פיקסאר ושרנו (בסדר, שרתי) לאלזה "את רוצה לבנות איש שלג?" (אוקיי ביי) ונהננו מאוד מאוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה